לא תמיד אנחנו מצליחים להקשיב לילדינו באופן מלא כי החיים דורשים עוד כל כך הרבה מאיתנו. ובכל זאת, אני מציעה לכם לחשוב ולהתבונן מה זה עושה לכם כשאתם מנסים לספר משהו חשוב לאדם שקרוב אליכם והוא מקשיב חלקית ועסוק בנייד או במשימות אחרות?
הקשבה פעילה היא חלק משמעותי מהתקשורת שלנו עם ילדינו והיא עוזרת לחזק את מערכת היחסים עמם (והרי זו המטרה שלנו). כשאנו מקשיבים להם באופן מלא המסר שעובר אליהם הוא-אני כאן איתך ונותנת לך להוביל אותי לעולמות שלך. כלומר, אנו מעניקים להם את הבטחון שהם זקוקים לו.
אז איך תקשיבו?
- תקשיבו להם עם כל הגוף- עם העיניים שיהיו מכוונות אליהם, תראו את התגובות שלהם והתנועות שלהם כשהם מספרים לכם משהו. תרדו לגובה שלהם שמייצר נוחות ושוויון.
- אל תקטעו אותם באמצע. זה לא מכבד אותם, כי המסר שעובר להם הוא- יש לי משהו חשוב יותר. אם אתם צריכים להמשיך לעניינכם (כי אלו החיים), תכינו אותם לזה לפני שהם מתחילים עוד סיפור. ״מתוקי, בוא תספר לי משהו אחרון כי תכף אני צריכה להתפנות לעוד משהו, וברגע שאסיים אהיה כולי שלך״. ובזמן כשאתם מקשיבים, תשתדלו לא לזרז אותם ולתת להם את הקצב שלהם.
- תתעניינו בסיפור שלהם- תגיבו ללא ביקורת וללא שיפוטיות במקומות המתאימים, תשאלו שאלות מתוך עניין אמיתי או פשוט תהיו שם. אם הם מתייעצים אתכם- תוכלו להציג את דעתכם האישית, אך אם לא- רק תהיו שם בשבילם ותקשיבו.
- בזמן שאתם מקשיבים- תניחו הכל בצד, גם את הטלפונים. אולי בכלל יש שעה ביום שבה את מסוגלים להגדיר זמן שהטלפונים בצד לגמרי ואתם כל כולכם עם ילדיכם? תחשבו על זה, זה עובד מדהים.
ותמיד תזכרו, ככל שילדיכם ירגישו שאתם קשובים ומכוונים אליהם, כך הם ירגישו בטוחים יותר לשתף ולהתייעץ אתכם. וזו המהות של מערכת היחסים איתם, לא?